ארני דייוויס היה אדם מבריק על כישרונו המקצועי הגדול בחייו כשחקן אמריקאי בקטגוריית ריצה חזרה בכדורגל האמריקאי. הוא לא הצליח להתקדם בקטגוריה שלו בתור חייו נגדעו למחלה קטלנית מה שהוביל למוות בטרם עת.
חייו מסומנים בהיסטוריה, שכן בגיל צעיר הפך לאפרו אמריקאי הראשון שזכה בגביע הייזמן, שסימן לפני ואחרי שהוכר כמקצוען בצבע עורו. בעבר קטגוריה זו לא התקבלה, אך מתנותיו הגדולות עזרו בהמשך חסמים גזעיים ייפרצו בספורט בארצות הברית.
ילדותו של ארני דייוויס
לארני דייויס הייתה ילדות קשה. הוא נולד בניו סאלם-בופינגטון שבמדינת פנסילבניה. הוריו התגרשו מספר ימים לאחר לידתו והוא לא יכול היה לדעת או לזכור את אביו מאז שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים.
הוא היה צריך לגדל את סבו וסבתו, אז הוא בילה את ילדותו באוניג'טאון, שכונה ממעמד נמוך יותר בפאתי פיטסבורג. כשהיה בן 12 חזר לאמו ואביו החורג ו הלך להתגורר באלמירה שבמחוז ניו יורק. שם הוא הצליח ללמוד במכון הציבורי בעיירה קטנה זו.
שם הוא הצליח להתחיל בספורט, להיות מסוגל להתבלט בכדורגל האמריקאי. הוא הדגיש כיצד רץ אחורה או "רץ" וצניעות זוכים בפרסים חשובים על מקצועיותו.
הלימודים והספורט שלך
ארני החל את דרכו בקולג 'בסירקוזה, צפונית לאלמירה בשנת 1958. היה לו קשה למצוא אוניברסיטה שתוכל לממן את לימודיו. לימודיו האקדמיים היו ללא דופי יחד עם הישגיו הספורטיביים כך סוף סוף יכול להתקבל עם מלגת ספורט לספורטאים שחורים והצליח לתמוך בחייו בספורט. הוא לא היה אדם שנפגע מאורח החיים שהיה עליו לחיות, ולכן הוא היה אדם מצליח.
הוא החל את קריירת הספורט שלו והדגיש כיצד לרוץ אחורה. תפקיד זה מקנה לו אחריות עדיפה במשחק הזה, מכיוון שהוא צריך לרוץ כמה שיותר מטרים לחפש את אזור הסיום. הוא היה רץ בלתי ניתן לעצירה וזכה בפרסים חשובים על עבודתו.
כשחקן זוטר קבע את השיא של 7,8 יארד לדחיפה והוא היה הרץ המנצח השלישי במדינה בה מיהר 100 מטר בשישה מתוך תשעה משחקים. הוא הוקצה למספר 45, מספר שהוקצה בעבר גם על ידי שחקן שחור אחר בקבוצת קליבלנד בראונס.
בשנתו השנייה כשחקן הוא הוביל את קבוצתו בקערת הכותנה, משחק גדול שנערך מדי שנה בדאלאס. הם הביסו את טקסס, שם קלע שתי בישולים הכרה בו כהבחנה היקר ביותר של השחקן. זה זיכה אותה בכינוי "אלמירה אקספרס".
הודות לפרס זה tהייתה תגובת נגד גזענית בחגיגת הזכייה שלו בקוטון קערה. הוא היה מבוקש להפריש בגלל צבע עורו בארוחת הערב שהיה צריך לחגוג, אז צוות סירקיוז החרים את האירוע.
פרסים שהתקבלו
קיבל את גביע הייזמן במהלך קערת הכותנה בשנת 1961. פרס זה מוענק לשחקן הקולג 'האמריקאי הטוב ביותר וארני היה האדם הראשון שקיבל אותו. גם עם קבלת הפרס הוא נאלץ לעבור הפגנות גזעיות בחגיגתו.
בשנת 1962 ארגון הכדורגל הלאומי של ארה"ב הציב אותו במקום הראשון ברשימות השחקנים הטובים ביותר. ארני היה בן 23 ו זו הייתה הפעם הראשונה שאמריקאי אפריקאי זכה בתפקיד זה. עם המעבר הזה הוא קיבל את האפשרות להיכנס לכל הקבוצות במדינה.
קריירת הספורט שלו
האסיפה השנתית של בחירת שחקני ה- NFL בחר בארני כשחקן החביב עליו, מדורגת במקום הראשון ברשימה להיבחר לקבוצה תחרותית.
הצוות בילס באפלו מליגת פובאל האמריקאית רכש את הזכויות לשחקן, למרות שארני הראה את העדפתו את ה- NFL. ארני דייוויס נסחר כעבור ימים לקליבלנד בראונס עם חוזה בשווי 200.000 $ לשלוש שנים, בתוספת פרמיה של 15.000 $.
הוא הועמד לרשותו כדי להתחיל את הקריירה המקצועית שלו כשחקן נהדר, אך חייו הואטו בגלל מחלה קשה.
מוות
ארני התאמן לצד שילוב של כוכבי ספורט כדורגל במכללות. דהה ללא אזהרה והמאמנים שלו יכלו לראות שצווארו נפוח ולכן לקחו אותו לחדר המיון. אובחנה לוקמיה המוקריטית חריפה וכנראה בלתי הפיכה.
דייויס נלחם נגד המחלה בגלל האשליה הגדולה שלו זה היה הופעת הבכורה ב- NFL. ב- 16 במאי 1963 הוא התקבל בשל סיבוכים שנגרמו ממחלתו ונפטר כעבור יומיים.
לאחר מותו, קליבלנד פרשה מהמספר 45 בזכות עבודתה ההומניטארית הגדולה והוכר כנגד גזענות בארצות הברית. ב 2008 סרט המבוסס על חייו שוחרר תחת הכותרת "אקספרס", בזכות המאמץ והערך הרב של שיפור אישי.